אפריקה האי האפריקני מדגסקר הוא גן עדן לחובבי טבע. יש בו יערות עבותים ושמורות טבע בהן בעלי חיים רבים שאפשר לפגוש רק כאן. אבל מה לאי האפריקני הנמצא באוקיינוס ההודי מול חופה המזרחי של אפריקה וליהדות?
האי האפריקני מדגסקר הוא גן עדן לחובבי טבע. יש בו יערות עבותים ושמורות טבע בהן בעלי חיים רבים שאפשר לפגוש רק כאן – כשהמקסים מכולם הוא הלמור, המסתובב חופשי באי. באי ישנם גם חופים נפלאים עם חול רך ומים צלולים. במדגסקר ניתן למצוא בעלי חיים אנדמיים רבים כמו הפוסָה מבין הטורפים, ו-40 מינים שונים של קופיפֵי לֶמור. באי גם מגוון רב של עופות, ובהן קוקיות, פלמינגו, אנפות, יונים, חוגלות ועוד. במדגסקר חיים כ-800 מיני פרפרים, ויש בה מגוון עכבישים מיוחדים. אבל מה לאי האפריקני הנמצא באוקיינוס ההודי מול חופה המזרחי של אפריקה וליהדות? התשובה מעניינת ומורכבת יותר מאשר נראה על פניו. מסתבר כי באי ישנן מסורות יהודיות, היסטוריה יהודית וחיים יהודיים מתחדשים. במדגסקר כעשרים מיליון תושבים, מחציתם נוצרים והשאר מחזיקים בדתות ואמנות מקומיות. פחות מעשרה אחוז מהתושבים הם מוסלמים. המלאגשים הם צאצאי כעשרים שבטים שהגיעו לאי מאפריקה, פולינזיה, אינדונזיה ומלזיה ועוד. האירופאים הגיעו לאי בראשית המאה ה-16. ראשון הגיע מגלה הארצות הפורטוגזי דיוגו דיאז ואחריו הבריטים, הצרפתים וההולנדים. האי היה קולוניה צרפתית משנת 1897 ועד 1960 אז זכה לעצמאות מהשלטון הצרפתי. עדויות היסטוריות להימצאות יהודים באי הן מעטות וסביר להניח שאלו הקיימות מקורן במאה השביעית, עם הגעתם של סוחרים מארצות ערב ובהם יהודים או מהמאה ה–16, כשבין הימאים הפורטוגלים שהגיעו עם דיאז היו גם יהודים אנוסים. למרות שאין לכך כל הוכחה, הרי שרבים מתושבי מדגסקר מאמינים כי האי הוא אופיר המקראית, ממנה הגיעו חומרי בנייה למקדש שלמה. חלקם מאמינים גם שהאבות המייסדים שלהם הם בני עשרת השבטים האבודים. מנהגים כמו מילת הבנים ואי אכילת בשר חזיר נהוגים אצל רבים מתושבי האי.
תוכנית מדגסקר
קשר מצמרר יותר בין יהדות למדגסקר נמצא במה שנודע בשם "תוכנית מדגסקר", רעיון שהגה לראשונה בשנת 1885 הסופר הגרמני האנטישמי פאול דה לגארד. תוכניתו הייתה לרכז את כל יהודי אירופה באי מדגסקר. הרעיון שב ועלה בין שתי מלחמות העולם דווקא באנגליה, נבחן על ידי הפולנים ב-1937 ומשך את תשומת לב הנאצים והופיע אצלם כבר ב-1938. הרעיון תפס תאוצה בקיץ 1940, כאשר הגרמנים עמדו בפני ניצחון על צרפת. במקביל, הביא זימון של גורמים לידי כך שתוכנית מדגסקר הפכה לתרופת פלא שהנאצים המתוסכלים נאחזו בה בהתלהבות. התוכנית לגרוש כל יהודי פולין אל השטחים שלא סופחו ניתקל בקשיים ואז הציע הימלר: ‘אני מקווה למחוק לחלוטין את המושג יהודים על-ידי האפשרות של הגירה רבת-היקף של כול היהודים למושבה באפריקה או במקום אחר.’ היטלר סבר שהתוכניות של הימלר 'טובות מאוד ונכונות' והתיר להימלר להודיע ליריביו שהפירר 'הכיר ואישר' אותן כקווים מנחים מוסכמים. התוכנית צברה תאוצה נוכח הניצחון הממשמש ובא על צרפת, מכיוון שהאי מדגסקר, שהיה מושבה צרפתית, נשאר תחת שלטונה של וישי וככזה נראה לנאצים כמתאים למטרותיהם. המשימה הוטלה על משרד החוץ. התוכנית הייתה לבודד את היהודים במקום נידח זה, בו יופרדו מעמי אירופה. ביוני 1940 הודיעו הגרמנים לאיטלקים על כוונתם ליישב את יהודי אירופה במדגסקר, וחלק מהתוכניות לשלוח יהודים לשטחים הלא מסופחים בפולין נעצרו לעת עתה. במשרד החוץ הגרמני הכינו תוכנית שבה היו מעורבות סוכנויות רבות של הממשלה הנאצית: המשרד ל'תוכנית ארבע השנים' יופקד על תיאום הניצול של רכוש היהודים; המשרד של הפירר יופקד על תיאום ההובלה; הס"ס יופקד על איסוף היהודים באירופה וניהול ה'גטו המיוחד' באי. במקביל, עבדו גם במשרדו של אדולף אייכמן על תוכנית מקבילה. בפועל, התוכנית לא הייתה מעשית, הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה צבאית. תוכנית מדגסקר גוועה לאחר מספר חודשים נוכח הבלימה הבלתי צפויה בשמי בריטניה, ובמקומה פנו הנאצים לפתרון הסופי הידוע היום – השמדת היהודים בגז.
יהודי מדגסקר במאה ה- 21
לאחרונה עברו כמה עשרות מבני האי גיור אורתודוקסי והפכו ליהודים, לאחר שהתאכזבו מהכנסיות הנוצריות בהן היו חברים, ומצאו עצמם נמשכים ללימוד תורה. אחרים שגילו את שורשיהם היהודיים הקימו קהילה יהודית ובה כ–1,500 חברים להם שלושה בתי כנסת בעיר הבירה אנטננריבו. מטרת הקהילה, שחבריה אינם שואפים לעלות לארץ אלא רוצים להישאר במדגסקר הינה ללמד את התנ"ך היהודי, לספק חינוך חברתי על פי התורה, לעזור ביחסים בין אנושיים ולשמור את מצוות התורה.
