אירופה "הרים מיוערים וצוקי גרניט, אגמים, נהרות ומעיינות עם מים צלולים קרים כקרח: זה מה שאלבניה מציעה ובגדול. בשתי מלים: נופים מהממים. תוסיפו כפרים מבודדים עם מסורות עתיקות, חקלאות של פעם שמניבה ירקות ופירות בטעם שמזמן שכחנו, תושבים מקומיים ידידותיים ששמחים לתיירים – וקיבלתם טיול לאלבניה שהוא מעניין ושווה מאוד. אבל טיול! לא נופש פינוקים מרופד ועצל כי במקומות רבים תשתית התיירות לא מאוד מתקדמת. זה אומר שחוץ מבטיראנה הבירה ובריוויירה שעברו פיתוח מואץ – כמעט אין מזגנים; הפסקות חשמל אינן נדירות, הגנראטור מרעיש ואין תמיד קוביות קרח לצנן את היין הלבן הכה חביב; שהסבון במקלחת לא משהו; הכבישים צרים ומפותלים והנסיעה בהם מייגעת; שכאן מאמינים בכסף מזומן ולא באשראי (ולא פעם רק במטבע מקומי).
* למרות ש-60% מהתושבים מוסלמים, הדת כאן נחבאת אל הכלים ותיירים מישראל מרגישים בנוח.
* מתי להגיע: לא בקיץ הלוהט! סוף מאי נהדר, ספטמבר גם טוב.
* איך להתנייד? מדריך צמוד שגם נוהג היא הדרך המועדפת. שלנו ענה לשם אלוויס (אמיתי), אורגן דרך חברת עולם נסתר ועשה עבודה טובה מאוד!
* הסטייקים באלבניה דקים ובעיקרון הרוב לא יודעים מה זה מדיום. אז מי שלא תקוע בשנות ה-60 שיילך על קציצות/ בשר כבש/ גדי צלוי (מעולה). דגי פורל יש בשפע, ותבשילי הפאסוליה, אגב, נהדרים.
* בחירת בתי המלון מחייבת תשומת לב. יש מקומות שבהם החוויה האמיתית והנכונה היא דווקא גסטהאוסים או בתי משפחות. באתרי נופש כמו עמק ואלבונה השאירו בצד בתי מלון צולעים ובקשו את האיכותיים ביותר בסביבה.
* אם יש לכם עניין בחצי יום טיול אל רועי העדרים בהרים תאמו זאת במפורש במהלך הכנת הטיול. זה מחייב היערכות מוקדמת.
* טיראנה היא בירה מודרנית למדי, תוססת ושוקקת, הריוויירה האלבנית מלאה בתי מלון נוחים לבטן גב. מי שמעוניין בזה – ייהנה. אנחנו הסתפקנו בחצי יום בבירה רק כדי להתרשם מהאטרקציות המרכזיות".
