כללי הילד* שלכם גדל ובגר, יש לו כבר חיים משל עצמו והוא אינו קשור אליכם בחבל הטבור. הוא סיים צבא, עבד קשה וחסך כסף לטיול הנכסף במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, עשה את כל הסידורים, קיבל את כל החיסונים, חזר שוב ושוב על המשפט 'אל תדאגו לי, אני אהיה בסדר'. ונסע. חור גדול נפער בבטן. הילד הזה, שהכנתם לו סנדוויצ'ים כל יום, שהסעתם הלוך ושוב באמצע הלילה, שבישלתם לו את האוכל שהוא הכי אוהב – נמצא עכשיו בטיול של החיים שלו, ה-טיול ה-גדול אחרי הצבא וליבכם נקרע מגעגועים וגם קצת מקנאה.
אתם מדברים פעם בכמה ימים בוואטס אפ או בסקייפ, עוקבים בדריכות אחרי תמונות שהוא מעלה לפייסבוק או לאינסטגרם. פתאום אתם מתיידדים עם אפליקציות ותוכנות מסרים מיידים שלא שמעתם עליהן מעולם. ואתם נאנחים בינכם לבין עצמכם או בינכם לבין חבריכם שיחיו – אח, התקופה הזו שלא תחזור. מתי עוד בחיים אפשר לטייל ככה, בלי הגבלה של זמן ובחופש כזה, בלי חובות, עבודה, בלי דאגות בכלל?
אז אפשר לשבת בבית או בעבודה, להתבונן בערגה בתמונות ולשמוע את החוויות ולהצטער שאתם כבר לא בגיל המתאים. ואפשר גם אחרת. אפשר להצטרף אליו לחלק מהטיול. לחבור אליו לשבועיים או שלושה, לטייל אתו, להיכנס לראש שלו, להכיר את החברים שלו, להתחבר למוסיקה שהוא אוהב, לוותר על הביקורתיות והשיפוטיות ופשוט לזרום.
אני מכירה הורים שעשו את זה ולא הצטערו לרגע. מכירים את המשפט "אני מעדיף להצטער על דברים שעשיתי בחיי ולא על מה שלא עשיתי"? הנה לכם הזדמנות באמצע החיים לקחת חופש מכל החובות והמטלות ולצאת לטיול ביעד מרוחק ואקזוטי. יש לכם סיבה נהדרת – אתם נוסעים לבקר את הילד. זה שהוא כבר מזמן לא ילד, לא ממש משנה. בשבילכם הוא תמיד יהיה הילד שלכם. כשהוא היה בחטיבת ביניים נסעתם לבקר אותו במחנה קיץ של הצופים, בתיכון יצא לכם לבקר בחדר שלו ונשבעתם שזו הפעם האחרונה עד שהוא ילך לצבא ובצבא נסעתם לבסיס עם סירים וקופסאות פלסטיק (אל תשכח להחזיר!). אז למה שלא תיסעו עכשיו להודו, לפיליפינים או למאצ'ו פיצ'ו. טוב, אפשר לוותר על הסירים והקופסאות. מספיק אם תביאו לו קצת שקדי מרק או קפה שחור כמו שהוא אוהב.
אם אתם אוהבי נוחות ולא מוכנים לוותר על מקלחת חמה ומיטה נקייה – תוכלו לצ'פר אותו ולשכן אותו עמכם במלון מפנק ואיכותי ולא בגסט האוס שרמת הניקיון בו מוטלת בספק. תחשבו איך זה יהיה בשבילו – לישון על מצעים נקיים, להתקלח במקלחת מעוצבת ונוחה ולאכול ארוחת בוקר במסעדה של בית מלון. הוא לא ישכח לכם את זה בחיים. לטובה.
אם אתם ממש זורמים ומוכנים להתכלב על מנת לחוש קרובים אל ההוויה של מטיילי המוצ'ילה באשר הם, ובמיוחד למוצ'ילרו הפרטי שלכם – שאו ברכה. לא חסרים גסט האוסים במזרח הרחוק ובאמריקה הלטינית ותמיד תוכלו לקחת חדר ליד הצאצא הפרטי שלכם ולאטום אוזניים בלילה כשהוא עושה פארטיות עם החברים שלו. יותר קרוב מזה לא תגיעו אליו, אני מבטיחה לכם.
אפשרות נוספת היא לקחת את כל יתר המשפחה לטיול גדול ולהפגיש את האחים הצעירים עם האח הגדול. אם הילד מטייל בדרום אמריקה, מה יותר נפלא מאשר לתכנן טיול משפחתי לשם ולהיפגש אתו ליד הקרחון המתנפץ בארגנטינה או לחלופין לעשות אתו טרק בנפאל למרגלות רכס האנאפורנה. אפשר אפילו לשלב טיול בר מצווה של אחד הילדים עם הטיול אחרי צבא של הבכור או האמצעית והרי לכם שמחה כפולה ומכופלת.
כך או כך, בגלל שזמנכם יהיה קצר, כי בכל זאת אתם אנשים בוגרים, עובדים ואחראיים ויכול להיות שיש גם ילדים צעירים יותר בבית שמחכים לקבל מכם מתנות – מומלץ להיעזר בשרותיה של חברה המתמחה בתכנון טיולים פרטיים בהתאמה אישית, שתתפור עבורכם את הטיול, לאחר שתקבל מכם הנחיות ובקשות. תנו לאנשי המקצוע לעבוד בשבילכם, תנו להם תאריכים, מקומות בהם תרצו לשהות ולבקר וספרו להם מה סגנון הטיול המועדף עליכם ותקבלו תוכנית בנויה ומוכנה. רק לנגוס וליהנות. שווה את הזמן והמאמץ שתוכלו לחסוך. וגם את הכסף.
לתכנון טיול מותאם אישית עבורכם ועבור הילד* הקליקו כאן
* או הילדה. הכתבה כתובה בלשון זכר מפאת הנוחות אולם אין בכוונתה לקפח את המין הנשי המעולה
