אירופה קמינו דה סנטיאגו הוא מערך מסלולי הליכה ברגל היוצאים מחלקים שונים של חצי האי האיברי ופונים לכיוון קברו של סנט ג'יימס, בקתדרלה בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, בחבל גליסיה בפינה הצפון מערבית של ספרד.
מקורו של הקמינו במאה ה-9, לאחר גילוי שרידי סנט ג'יימס ביער בשם קמפוס סטלה (כיום העיר קומפוסטלה). מאותו רגע, אנשים מכל רחבי אירופה החלו לעבור מרחקים גדולים כדי לבקר בקבר ולחלוק כבוד לקדוש. במהרה הקמינו דה סנטיאגו הפך לנתיב העלייה לרגל החשוב ביותר בעולם הנוצרי. כיום, אלף מאתיים שנה לאחר הגילוי הזה, הקמינו דה סנטיאגו ממשיך להוות מוקד עליה לרגל, ואף רכש מימד שחורג הרבה מעבר לאמונה הנוצרית.
רבים, אם לא רובם מאותם "צליינים" על הקמינו אינם מצהירים על אמונה או השתייכות דתית.
דרך זו, הבולטת מאז ימי הביניים המוקדמים קשורה באופן הדוק ביותר למסורת הכנסייה הקתולית.
בקמינו נהוג לשאת "דרכון" מיוחד. זיהוי זה מבסס שאתה צליין, מאשר לך להישאר באכסניות, ואם החתמת אותו מדי יום – מזכה אותך בקבלת תעודה נחשקת מהקתדרלה של סנטיאגו בסוף המסע. ברכישת דרכון, עולי הרגל מציינים את מניעיהם כ"דתיים", "רוחניים" או "אחרים". רבים מהקהל ה"רוחני" אומרים שהם "רוחניים אבל לא דתיים". באשר ל"אחר", התפיסה הזו כוללת עולי רגל שרק רצו לטייל, חיפשו חופשה חסכונית או היו בקצוות מאתגרים בחיים.
ההליכה בקמינו מחברת את ההולך עם עולי רגל אחרים בעבר ובהווה; עם ספרד והקתוליות שלה; עם האנשים שמציעים אירוח לאורך הדרך; וכמובן, עם הגיאוגרפיה של הרים, עצים ויערות. לבסוף, הקמינו הוא מקום שבו סדרי העדיפויות מכוונים לעתים קרובות מחדש.
בעולם הסובב סביב טכנולוגיה וגאדג'טים, הנשלט על ידי רצועות קמעונאיות, קניונים, חנויות גדולות וכבישים מהירים, מקומות כמו הקמינו הופכים נדירים יותר, אך כוחם למשוך הופך למשכנע הרבה יותר. מקומות כדוגמת הקמינו מזיזים, מלמדים, מעוררים השראה ומרגיעים.
זה לא מקרי שכיום אנשים כל כך עמוסים, הם במקביל מגלים עניין עמוק ברוחניות. שימו לב למדפים של חומרים רוחניים שנמצאים בחנויות הספרים, או בתוכניות טלוויזיה ובסרטים העוסקים בגן עדן, בגיהנום, במלאכים, בשדים, בריפוי ובאלוהים.
עולי רגל ומטיילים רבים מחליטים לעשות את הקמינו דה סנטיאגו לאחר שעברו סיטואציה קשה בחייהם, פרידות או אכזבות באהבה, אובדן אדם אהוב, מחלה, בעיות משפחתיות, עבודה וכו'. מה שמתחיל כחופשה או טיול להתנתקות, בסופו של דבר יכול להיות טיפול שיעזור לנו להחזיר את האיזון בחיינו.
הוכח שהליכה מקדמת שחרור של אנדורפינים, שהם ההורמונים שגורמים לנו להרגיש שמחים ורגועים, תוך הפחתת ייצור הקורטיזול, הורמון הלחץ. כלומר, פעילות גופנית מסייעת לארגון מחדש של המוח, מבטלת חרדות, מתחים ומשפרת את מצב הרוח שלנו.
יתר על כן, כל ההשפעות החיוביות הללו מוכפלות על ידי המגע עם הטבע והאוויר הפתוח. הליכה בכפר גורמת למוח להתנתק מחיי היומיום, הרחק מכל אותם גירויים שגורמים לנו להישאר תמיד ערניים (מקומות צפופים, תנועה, רעש, טלפונים ניידים). תשומת לב לא רצונית מופעלת, מה שהופך את המוח שלנו להרבה יותר רגוע, ומאפשר לו לשוטט בצורה רגועה יותר.
לכן, ניתן לומר שבקמינו דה סנטיאגו יש את כל המרכיבים שיעזרו לנו להתגבר על רגעים קשים בחיינו ולהרגיע את מוחנו. ממש מה שהמומחים מייעצים לישראלים מרוטי עצבים…
החיים היומיומיים, עם עבודה, משפחה וחובות אחרות, לא מאפשרים למרבית האנשים לצאת לטיול ארוך בקמינו דה סנטיאגו. הדרך הצרפתית מרונסוואלס לוקחת חודש, ולא לכל אחד יש זמן ויכולת למסלול הזה, שהוא ההיסטורי והפופולרי ביותר. אם אין לכם הרבה זמן אבל אתם רוצים לחוות את ההליכה/העלייה לרגל, תוכלו לעשות זאת תוך שבוע או קצת יותר. ואיך אפשר לעשות את זה?
אנחנו בעולם נסתר נעזור לכם לבחור את המסלול המתאים לכם ונארגן את הטיול עבורכם.
מוטיבציה חילונית היא ללא ספק המוטיבציה השכיחה ביותר בין ההולכים בקמינו; הדחף לחקור מקומות חדשים הופיע כמרכיב משותף לכל סוגי הצליינים שהיו בעלי מוטיבציה חילונית בעיקר או חלקית, כאשר עלייה לרגל כמו הקמינו עשויה לשמש אנשים ככלי חשוב לגירוי רווחתם באמצעות מימוש עצמי.
הליכה לסנטיאגו דה קומפוסטלה תוך מספר ימים דרך מסלול רשמי וקצר אפשרית. המשותף לכול המסלולים האלו הוא שהם עוברים דרך גליסיה, אל המטרה הסופית – סנטיאגו.
