כללי Thor Heyerdahl (נולד ב-6 באוקטובר 1914, לארוויק, נורבגיה – נפטר ב-18 באפריל 2002, Colla Micheri, איטליה) היה אתנולוג והרפתקן נורווגי שארגן והוביל את המשלחות המדעיות המפורסמות קון-טיקי (1947) ו-Ra (1969-70). שתי המשלחות נועדו להוכיח את האפשרות למגעים טרנס-אוקייניים עתיקים בין תרבויות רחוקות. לרוב, התיאוריות של היירדאל לא התקבלו על ידי אנתרופולוגים.
מסע קון טיקי
היירדאל למד באוניברסיטת אוסלו זואולוגיה וגיאוגרפיה, אך עזב לפני שסיים את לימודיו כדי לנסוע לפולינזיה. ב-1936 הוא נסע עם אשתו לאיי מרקיז כדי ללמוד את החי והצומח של הארכיפלג המרוחק באוקיינוס השקט. היירדאל הוקסם מהשאלה כיצד ומאין הגיעו בני האדם לפולינזיה. הדעה הרווחת אז (והיום) הייתה שאנשי ים עתיקים מדרום מזרח אסיה הם שהגיעו לפולינזיה. עם זאת, מכיוון שרוחות וזרמים באוקיינוס השקט עוברים בדרך כלל ממזרח למערב, ומכיוון שצמחים דרום אמריקאים כמו בטטה נמצאו בפולינזיה, היירדאל שיער שייתכן שמקורם של חלק מהפולינזים היה בדרום אמריקה. ב-28 באפריל 1947 הפליגו היירדאל וצוות קטן מפרו ברפסודה הפרימיטיבית קון-טיקי, עותק של רפסודה פרהיסטורית דרום אמריקאית מבולי עץ. הגעתם לפולינזיה שלושה וחצי חודשים מאוחר יותר הוכיחה את האפשרות כי יתכן שמוצאם של הפולינזים הוא בדרום אמריקה. סיפור המסע פורסם כספר שתורגם ליותר מ-70 שפות – קון-טיקי (1950) ובסרט קולנוע דוקומנטרי בעל אותו שם שזכה בפרס האוסקר לסרט דקומנטרי. https://www.youtube.com/watch?v=BFcW-dCvO2A
מסעות רא
מסע נוסף ידוע של היירדאל התקיים בשנת 1969 ובו חצו ההרפתקן וצוות קטן את האוקיינוס האטלנטי ממרוקו למרחק של 965 ק"מ ממרוקו למרכז אמריקה בהעתק של סירת קנים מצרית עתיקה, ה-Ra. היציאה הראשונה לדרך לא צלחה אולם ללא חשש, היירדאל בנה כלי שיט שני של פפירוס, ה-Ra II, הפעם בסיועם של בוני סירות אינדיאנים משבט האיימרו שבאגם טיטיקקה בבוליביה. עם צוות רב לאומי של שבעה, הפליגה ה-Ra II מסאפי ב-17 במאי 1970. לאחר הפלגה של 57 ימים ו-4,000 מייל, הגיעה הספינה לברבדוס. סיפור המסע הזה מתועד בספר משלחות רא (1971) ובסרט דוקומנטרי. הפלגה זו אישרה את האפשרות שייתכן שהתרבויות הפרה-קולומביאניות של המערב הושפע ומהציוויליזציה המצרית.
משלחת החידקל
בסוף שנת 1977 יצאו היירדאל וצוות בינלאומי למשלחת החידקל, מסע בן ארבעה חודשים של 6,400 ק"מ בכלי שייט עשוי קנים. המשלחת החלה על נהר החידקל בעיראק, הפליגה במורד המפרץ הפרסי ומעבר לים הערבי לפקיסטן, והסתיימה בים האדום. המסע התקיים בעקבות עניין שגילה החוקר באפשרות של קשר תרבותי בין עמים מוקדמים של אפריקה ומרכז ודרום אמריקה. קווי דמיון תרבותיים מסוימים, כמו החשיבות המשותפת של בניית פירמידה בתרבויות מצריות עתיקות ומקסיקניות, הציעו אולי קשר. כדי לבחון את היתכנותן של הפלגות טרנס-אטלנטיות עתיקות, בנה הייירדאל עותק באורך 45 רגל של כלי פפירוס מצרי עתיק, בסיועם של בוני סירות מסורתיים מאגם צ'אד שבמרכז אפריקה. הספינה נבנתה למרגלות הפירמידות ונקרא העל שמו של אל השמש רא, לאחר מכן הועבר לסאפי שבמרוקו, משם יצא להפלגה לאיים הקריביים.
ההפלגה תועדה בספר The Tigris Expedition (1979) ובסרט דוקומנטרי. בהמשך חייו הוביל היירדאל משלחות מחקר לאיי המלדיביים, לאי הפסחא ולאתר ארכיאולוגי בפרו.
תיאוריית ההתפשטות התרבותית של היירדאל
תור היירדאל היה דמות שנויה במחלוקת. הממסד המדעי לא קיבל אף אחת מהתאוריות המקוריות שלו. הניסיונות להסביר דמיון בין שתי תרבויות לעיתים קרובות מאופיין באתנוצנטריות, היות שהסברים אלו מרמזים על קיומם של "מקבלים" שלכאורה לא היו מסוגלים להגיע לחידוש/גילוי פריט התרבות בעצמם. דוגמה למחלוקת מסוג זה היא הצעתו של היירדאל לכך שקיים דמיון תרבותי בין תרבות הרי-האנדים (בעידן פרה-קולמבוס) שעבר דרך דיפוזיה לתרבות איי-פולינזיה.התאוריה לא זוכה לתמיכה רחבה בחוגים אנתרופולוגים וכותבים אחדים הביעו התנגדותם לטענה זו מפורשות והביאו כראיה ניצחת את קיומן ומוצאן של הציוויליזציות הגדולות באנדים ובמרכז אמריקה בטרם הגיעו אל מקומות אלה האירופאים.
הנצחתו של היירדאל
דמותו הססגונית של היירדאל שהיה בה צירוף של הרפתקן שאינו יודע פחד עם כישרון כתיבה פורה, הגבירה מאוד את העניין הציבורי בהיסטוריה קדומה, באנתרופולוגיה, ובהישגים של התרבויות השונות של העמים מסביב לעולם. בין הדרכים הרבות בו הוא ומסעותיו מונצחים ניתן למנות את מוזיאון קון טיקי באוסלו, שם מוצגת הספינה בעלת אותו שם; יום בינלאומי לזכרו של היירדאל מצוין על ידי האגודה הבינלאומית על שמו מדי שנה בכנס המוקדש לנושא עולמי עכשווי. מטרת הכנס היא להמשיך ולפתח את המורשת התרבותית של Thor Heyerdahl, ולפעול למען יעדי פיתוח בר-קיימא, כדי להשיג עתיד טוב ובר-קיימא יותר לכולם.
מטרת הכנס היא גם לנסות להוות זירה/פורום גלוי לנושאים גלובליים והוא מדגיש את התפקיד המשמעותי של המדע בחברה ואת הצורך לערב את הציבור הרחב בדיונים בנושאים מדעיים מתעוררים. על ידי קישור הדוק יותר בין המדע לחברה, הוא גם מדגיש את החשיבות והרלוונטיות של המדע בחיי היומיום שלנו.
הכנס מאורגן שנים רבות והמכון פעל ברציפות משנת 2006 לגיוס דוברים לאומיים/בינלאומיים ידועים לאירוע. עד כה נאמו שני זוכי פרס נובל בוועידה.
בין הנושאים שעלו בכנס מאז 2006 נמנים מים ותברואה, אוכלוסיות ילידיות בעולם, חיים מתחת למים, אי שוויון, שינויי אקלים, הידרדרות סביבתית, שלום וצדק.
By Nick Michael – Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10895750
מסע קון טיקי (הוצאת מסדה, תשי"ב, מהדורה נוספת: 1966)
אקו אקו (הוצאת הדר 1971)
מסעות רע (הוצאת רשפים 1975)
פאטו-היבה בחזרה לטבע (Fatu-Hiva Back To Nature)
אינדיאנים באוקיינוס השקט (American Indians in the Pacific)
עדויות ארכאולוגיות למסעות קדם ספרדיים לגאלאפאגוס (Archeological Evidence of Pre-Spanish Visits to the Galpagos Islands)
תרבויות שנעלמו (Vanished Civilizations)
בעקבות האדם הראשון (I Adams Fotspor) (In The Footstep Of Adam)
מסע טיגריס (The Tigris Expeditiobn)
מידע נוסף: ויקיפדיה
