אפריקה דמיינו את עצמכם לרגע קט בערב חמים במהלך טיול עצמאי למרוקו. אתם מתהלכים בכיכר "ג'אמא אל-פנא", שבמהלך היום סואנת במיוחד ומתאגדים בה מגוון שווקים, מאכלים ותבלינים, ריחות ורוכלים, ובערב מתאספים בה אנשי תרבות ומיסטיקה. יש כאן מספרי סיפורים, מכשפים, להטוטנים, מאלפי נחשים, רקדנים ואינספור דמויות צבעוניות על רקע המוני נורות קטנות שקשה לספור מבלי להתבלבל. אווירה מהפנטת. נשמע קצת כמו "אלאדין" או סיפור אחר מ-"סיפורי אלף לילה ולילה", אבל זהו תיאור נאמן של המציאות. אתם נמצאים במרקש, הבירה התרבותית של מרוקו. ברוכים הבאים.
פירוש השם מרקש הוא – "עיר האלוהים". היא גם מכונה "העיר האדומה" בעקבות הצבע האדום השולט בבנייניה ובעיר העתיקה שלה. יש בה שווקים תוססים ופנינים ארכיטקטוניות למכביר. לא מפתיע שהמוני תיירים פוקדים אותה וצובאים על שעריה בכל שנה. למעשה השם "מרוקו" מבוסס על השם "מרקש", שגם שימשה בעבר ובמשך שנים רבות כעיר הבירה שלה. תיעוד ראשוני של מרקש כעיר מיוסדת מגיע כבר מתחילת המאה ה-11 וההיסטוריה הארוכה והמגוונת שלה בולטת ברחבי העיר גם במאה ה-21. משנת 1985 מוגדרת העיר כ-"אתר מורשת עולמית" על ידי אונסק"ו.
בפועל, מרקש היא עיר של שוק פועם, חי ובועט. העיר רצופה סמטאות המתאגדות למעשה לשוק אחד עצום. עוד מקדמת דנא, המיקום הגיאוגרפי המרכזי והאסטרטגי של העיר, בין יבשת אירופה לאפריקה, הוביל סוחרים להעביר דרכה סחורות ושיירות רבות ולריכוז של פעילות כלכלית ומסחרית ענפה ומשגשגת.
הסמטאות הרבות המרכיבות את השוק והמאפיינות את העיר מהוות מעין מבוך מפותל ומאתגר לתייר התמים. קל מאוד ללכת בו לאיבוד, אבל לדעתנו נחמד ללכת לאיבוד לפעמים, דווקא בזמן טיול מהנה.
השוק כולל אזורים וחלקים שונים על בסיס סיווג על-פי סוג סחורה או בעל מקצוע, ולכל חלק בשוק יש שם משלו. בשוק הרחב ניתן למצוא פחות או יותר הכל: אוכל ותבלינים, בגדים, שטיחים, טאג'ינים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי עור, מזכרות ועוד. הרוכלים בשוק מגיבים טוב להתמקחויות ומומלץ מאוד להתמקח עם קורטוב של חוצפה ישראלית מבורכת.
אחד מהמתחמים הבולטים בעיר העתיקה הוא מתחם הקברים הסעדיים שנבנה במאה ה-16. ב-1917 הוא התגלה מחדש ועבר שיפוץ נרחב. קבורים בו עשרות אנשים מהשושלת הסעדית המלכותית והמפוארת של מרוקו. האדריכלות במקום מיוחדת וגרנדיוזית והמתחם כולל שלושה חדרים ובהם קברים מרשימים. בחדר המרכזי במתחם קבור הסולטאן אל-מנסור ומספר מבני משפחתו. הוא נקרא "אולם 12 העמודים" וכולל דלתות עץ, עמודי שיש ומוזאיקות מרהיבות.
העיר המגוונת כוללת אטרקציות רבות לתייר הפוקד אותה במהלך טיולו במרוקו. גני מאז'ורל וגני מאנרה מהווים נווה מדבר בעיר המדברית העצומה, ודרך מצוינת להימלט מההמולה הרבה של השווקים שלה. הקיטוב הזה שבין החוויה הרועשת והחוויה הפסטורלית של מרקש רק מעשיר ומעצים את החוויה.
ארמון אל-באהיה שבשימוש משפחת המלוכה הנוכחית פתוח רק בחלקו לציבור הרחב, אך מומלץ מאוד לכל מי שחייב מנה הגונה של ארכיטקטורה טובה. הארמון נבנה במאה ה-19 ונמצא במצב שמור במיוחד עד עצם היום הזה. ארמון אל באדי נבנה במאה ה-16 ואמנם נבזז ונהרס בחלקו עם השנים, אך עדיין שומר על יופי ועוצמה המאפיינים בית מלוכה. בקרבת מקום ניתן לסייר בשדרת עצי תפוז ולטייל במסדרונות ומחילות תת קרקעיות.
מוזיאון מרקש נמצא בארמון נוסף: ארמון מנבי, אשר נבנה במאה ה-19 והפך למוזיאון בשנת 1997. המתחם כולל חצר, מרחצאות, מטבח מלכותי, מרצפות ייחודיות, מזרקות קטנות וריהוט מרשים. במקום מתקיימות תערוכות מתחלפות ומיצגי אמנות שונים. המבקרים במוזיאון יכולים ליהנות ממוזיקה ערבית ושלווה, שכאמור לא שוררת במקומות רבים בעיר הסואנת והשוקקת חיים.
הפסיפס האנושי המרהיב, הסמטאות, השווקים, המוני השטיחים, התבלינים, הסוחרים ואנשי התרבות המגוונים, האותנטיים והרבים מתאגדים יחדיו על מנת ליצור חוויה תרבותית אדירה לתיירים. ישראל אמנם שוכנת במזרח התיכון, אך באופייה שונה מאוד מההווי האותנטי של מרקש. בעידן הגלובאלי, נדיר מאוד למצוא מקום כה אותנטי בהוויה שלו, כה היסטורי וכה נאמן לעצמו, למסורת ולמורשת שלו. העיר העתיקה של מרקש שומרת על צביונה ההיסטורי באופן שקשה לתאר מבלי לבקר בו ואנחנו ממליצים לבקר בה במסגרת טיול במרוקו.
